יום ראשון, 3 בינואר 2010

פורום, בלוג או ויקי - במה נבחר?


יתרונותיה של האינטרנט, כסביבות הוראה ולמידה במאה ה-21, יבואו לידי ביטוי במהירות הפצת המידע, בנגישות הגבוהה למספר רב של משתתפים, ביכולת לגשר על פני המגבלות הפיזיים של המרחק והזמן המחברת בין אוכלוסיות שונות ומגוונות, במתן הלגיטימציה לשמירה על מידת האנונימיות של המשתתפים ככל שיבחרו בה, המאפשרת השתתפותם של אנשים החוששים מחשיפה ישירה.

הפורום יתרונו, בקיימו דיונים רבי משתתפים, תוך הענקת חופש דיבור מלא, ופרסום הודעותיהם בזמן אמת. חסרונו של הפורום בדרך התנהלותו הא-סינכרונית, המציגה את הודעות המשתתפים אשר הולכות ומתרבות ככל שהדיון מתמשך יותר. בכדי לשמור על רמת מעורבות גבוהה ומעודכנת בנעשה, נדרשים המשתתפים להשקיע אנרגיה מרובה בקריאת ההודעות. קיימת סכנה שההשתתפות תהפוך למעמסה על לומדים, אשר תגובותיהם תהפוכנה מלאכותיות ומועטות. לכן, חשוב שמנהל הבלוג יידע לנווט את פעילותו ולשמור על חיותה.

הכתיבה בבלוג, כמוה ככתיבה ביומן, בעלת גוון אישי, המהווה את ייחודו של כלי תקשורתי זה ואת המניע לקרוא בו. הבלוג יכול לשמש גם כבמה תוכנית לאקדמאים, פוליטיקאים, אמנים ולכל קבוצת אנשים אשר יש לה מן המשותף ומכיוון שהכלי במהותו מזמין תגובות, יכול להיווצר בו דיאלוג פתוח ולא פורמאלי בין הכותב וקהל הקוראים. דיאלוג יכול להיות למקור הפרייה רעיוני הדדי בין אנשים, וכן מתוך הקישורים הנוספים המוצעים בו. חסרונותיו של הבלוג יכולים לנבוע מהשפע של הבלוגים הקיימים, אשר עלולים לאבד ב"אוקיינוסי המידע" האדירים, בהם יבלטו יותר, בלוגים מיוחדים ופופולאריים. ככלי ליצירת דיאלוג מפרה בין משתתפים בקהילת לומדים, הבלוג יכול להוות קרש קפיצה להתפתחות הקהילה ותהליך הלמידה והחיברות בה.

סביבת הויקי, מאפשרת הבנייה מדורגת של למידה. תוך בניית קבוצות של לומדים סביב משימות שאותן יוכלו לבצע תוך שיתוף פעולה, התייחסות לכל מהלך שנעשה ע"י חבריהם, והתקדמות משותפת, מונחית ומודרכת ע"י מומחה. למעשה זוהי סביבה המבוססת על שיטת הלמידה הקונסטרוקטיבית, על בסיס שימוש במונח התיאורטי "טווח ההתפתחות הקרוב", שטבע ויגוצקי, ואן בראון (Brown, 1994) תיארה כ"כיתה כסביבה של טווחי התפתחות קרובים".

Brown, A. L. (1994) The advancement of learning. Education Researcher, 23(8), 4-12




יום שבת, 2 בינואר 2010

אז מה היה לנו שם?



קוראים יקרים שלום,
רשומה זו עוסקת בניסיון לסכם את עיקרי הרעיונות התיאורטיים, שהועברו בקורס "סביבות למידה מתוקשבות" ברשותה של ד"ר נילי מור, במכללת לוינסקי.
פתחנו בבחינת התופעה הזו שנקראת ה"אינטרנט", אשר פרצה לתודעת כולנו והפכה לחלק אינטגרלי מחיינו. 40 שנה חלפו מאז הצליחו המדענים מאוניברסיטת קליפורניה, בראשותו של לו קליינרוק, לחבר בין שני מחשבים והיתר היסטוריה. לאיש כבר אין ספק באשר להשלכות של עולם מתוקשב, על כמות המידע הגדלה ותופחת מידי רגע. העוצמה הטמונה בקלות שבאיתור המידע ומידת הנגישות הגבוהה שלו, מאפשרת ליותר ויותר אנשים להרחיב ולהעשיר את ידיעותיהם ועולמם. מובן מאליו שלהתפתחות הטכנולוגית האדירה הזו, השלכות רבות בעלות משמעויות עמוקות על כל תחום החינוך בכלל ועל ההוראה והלמידה בפרט. שאלות רבות עולות באשר לאופנויות השונות של הלמידה האם למידה יחידנית, למידה בכלים סגורים או פתוחים? איזה סגנון למידה/הוראה יתאים לאיזה נושא/תחום ולאיזה לומד? האם מטרת הפעילות היא תרגול או לימוד חומר חדש? כיצד לארגן סביבות למידה שיאפשרו למידה מקוונת משותפת של קבוצות לומדים? התנסות באתרים שונים הוכיחו עד כמה משמעותי עיצוב האתר כך שיהיה אסתטי אך לא פחות מכך נוח לפעילות, לאחזקה ולתפעול שוטף, שיהיה בעל תכנים איכותיים ואמינים, שיצור קישורים למקורות נוספים, שיתחדש כל הזמן תוך שיתוף קהל המשתמשים בו. מידה רבה של חשיבות יהא עלינו לתת להקניית כלים לחיפוש/איתור מידע שייעשה ביעילות ותוך יכולת אבחנה באשר לאיכות ואמינות המקורות. לא נתעלם מהיתרונות האדירים של הפוטנציאל החברתי של האינטרנט אך יחד עם זאת, נקפיד ללמד את ילדינו/תלמידינו, כללים לשימוש זהיר ובטוח, במרחב אשר באותה המידה בה הוא פתוח, גם עלול להיות פרוץ. נקווה שתלמידינו יוכלו ליישם שימוש מושכל, נבון ויעיל בכלי המופלא הזה אשר צמצמם את המרחקים בעולמנו והרחיב את אופקינו. לזכותו של המחשב נזקוף את השפעתו על אופן חשיבתנו, משום יכולת אגירת הנתונים האדירה שאת זיכרוננו משימור נתונים מיותרים שחררה, שהקלה עלינו ובכך שפרה את איכות ורמת הכתיבה, שאת דברינו לעולם להציג אפשרה תוך שימוש בכלים ותוכנות, מצגות ושאר תוספות שמסייעות ביצירת תפאורה ואווירה.